בנות ובני משפחה יקרים,

חברות וחברים

מכובדי

אחר צהרים טוב לכולם.

אני דוד, אחיו הצעיר והגאה של יעקב קוך שנפל במלחמת יום הכיפורים בתאריך 1973.10.10 בקרב בדרום רמת הגולן מספר קילומטרים ממזרח לחושניה. יעקב לחם במסגרת חטיבה 179 ובעת נפילתו פיקד על פלוגת טנקים שכללה מעט שוטים שנותרו מהפלוגה המקורית ומספר טנקי שרמן שסופחו אליו מחטיבת המילואים 9. יום לפני נפילתו הוא נפצע בקרב אך התעקש להמשיך ולהילחם יחד עם אנשיו. סיפור משפחתנו שזור בסיפורו של העם היהודי מגולה לתקומה. גלות, שואה, תקומה, שותפות בהקמת המדינה ונתינה, אין סוף של נתינה למדינה.

יעקב נולד ב-21 לאוקטובר 1947 במחנה מעצר בריטי בקפריסין, להורי יוסף ודורה שזה עתה קמו מאפר השואה. הורי שהגיעו על סיפונה של אונית המעפילים "התקווה" גורשו על ידי הבריטים לקפריסין אבל בכ"ט בנובמבר 1947 הגיעו לבסוף לארץ עם יעקב התינוק כשכעריסה שימשה גיגית מפח. אבי גויס מידית למלחמה ונפצע במלחמת העצמאות בקרב בגליל.

בעקבות אבי יעקב שאף ועשה הכל להתגייס רק לשיריון. יעקב מאז ילדותו שאף למצוינות וכך גם נהג בלימודיו בתיכון ובטכניון ובמיוחד במהלך שירותו הצבאי. את קורס קציני השריון, מעט אחרי מלחמת ששת הימים סיים בהצטיינות. בתחילת 1969 הייתי חניך בשנה הראשונה בפנימייה הצבאית תל אביב שבמחנה גלילות. זכור לי שיום אחד, הגיע אחד מחברי ושאל אותי מה עושה אחי באולם הספורט של הפנימיה. לא היה לי שמץ של מושג. רצתי לראות מה הסיפור ואכן ראיתי דרך החלון את אחי וקבוצת בחורים מתאמנים. כך התוודעתי לעובדה שאחי הינו חלק מהקבוצה הנבחרת של מאבטחי אל על. כמובן שבאותם ימים הכל היה בסודי סודות ואחי השביע אותי שלא אעז לספר על כך לאף אחד.

מעט זכור לי מהתקופה הזו אבל כמה דברים נחרטו בי: תמונות של יעקב, בשחור לבן בעיקר, על רקע מגדל אייפל או רחובות מנהטן מתנות קטנות ובאופן מוזר זיכרון של קופסאות פח עגולות גדולות, עם פיסטוקים שהביא איתו מהטיסות לטהרן. יעקב זכה להגשים את חלומו וסיים את לימודיו בטכניון כמוסמך למדעים בהנדסה אווירונאוטית. הוא הספיק לעבוד תקופה קצרה בתעשייה האווירית.

החיים מזמנים לנו צירופים מעניינים שקשה לפעמים לתהות על מקריותם. זכרו של יעקב שלנו מונצח עכשיו באנדרטה הזו הממוקמת על התל, שמשקיף בין היתר על מקומות עבודתו הן כמאבטח והן כמהנדס. ובצירוף מקרים מעניין, בני, ד"ר עידו קוך, מנהל בשנים האחרונות מטעם אוניברסיטת תל אביב את המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי של תל חדיד, בשיתוף עם קולגות מניו אורליאנס שבארצות הברית. מחקר שנערך בשטח, ממש היכן שאנו עומדים ברגע זה. תל חדיד על שכבותיו ההיסטוריות היה בעת הקדומה בעל חשיבות אסטרטגית לשליטה על דרך המלך שעברה ממש למרגלותיו. יעידו על כך בין היתר ממצאים שונים וביניהם שרידי המצודה החשמונאית הממוקמת בצידו המערבי. מאז אותו סתיו של 73 ,השכול הוא חלק מחיי משפחתי. ענת אשתי, ילדי יעקב, עידו והילה חווים ומוקירים את הערכים והמורשת שהשאיר יעקב למשפחתנו. ליבי עם בני המשפחות והחברים של הנופלים המונצחים באתר זה.

אני מבקש לסיום להודות לארהל'ה פלג שבנחישותו ועיקשותו פעל להוספת אחי יעקב למפעל ההנצחה הזה, של חטיבת הביטחון באל על.

וכמובן, לטלי שוורין ולאנשי האגף על כך שמחווה זו מומשה.

תודה וחג עצמאות שמח לכולם